ספרות

ריבת זיתים ותה, מחווה לרומן רוסי

'אתה זוכר, מירקין, כשהגענו, הנערים הרכים ממקרוב, ואכלנו מסלינות במסעדה ביפו, הזיתים השחורים ההם, ובחורה יפה, צהובת שיער, במטפחת ראש כחולה, עברה ברחוב ונופפה לנו ביד?'" מנה גדושה של סקפטיות כלפי העבר וההווה תוך כדי התרפקות נוסטלגית, זה מה שמקבל הקורא ב"רומן רוסי". במרכז הסיפור עומד ברוך, נכדו של...

פוסט הלל לצ’בורשקה

צ'בורשקה נולד כדמות בסיפור ילדים רוסי שכתב הסופר אדוארד אוספנסקי בשנת 1966. עד היום נחשב צ'יברשקה לקלאסיקה ועובד לסדרת אנימציה שהייתי רוצה לגדול על ברכיה. אוספנסקי תאר אותו כיצור קטן ומשעשע שלא מוכר למדע וחי ביער טרופי באפריקה, יום אחד הוא נכנס לארגז תפוזים, אכל שני תפוזים לארוחת בוקר...

מָן, מחווה לתנ"ך, חלק ב'

אז אחרי שבפוסט שעבר התגרינו באלוהים עם קוקוס בחלב קוקוס, הגיע הזמן, כמו במשחקי מחשב, לעלות לשלב הבוס, מה שאומר שאנחנו לא מסתפקים במקום שני ומנסים לשחק אותה אלוהים, לא פחות. בעצם הניסיון לבשל מָן הוא כישלון האתגר הכי גדול שצוות הבלוג התמודד מולו אי פעם וכישלון ידוע מראש...

פנקוטה קוקוס בחלב קוקוס, מחווה לתנ"ך, חלק א'

צוות המחקר של "מדלן" תמיד מחפש דרכים חדשות לגוון ולהפתיע את קהל הקוראים הנאמן. כל ישיבת בריינסטורמינג היא פוטנציאל נפיץ לרעיונות לא סבירים, דביליים, מוגזמים ולעתים נדירות גם לא יציבים פיזיקלית. לכן, זה לא היה מפתיע כלל כשבישיבה האחרונה הוחלט ללכת בגדול. ממש בגדול. הכי בגדול. בשני הפוסטים הבאים...

סלט לפתות וגזרים מקורמלים של דידי וגוגו

    אסטרגון: אני רעב. ולדימיר: רוצה גזר? אסטרגון: אין משהו אחר? ולדימיר: אולי נשארו לי כמה לפתות אסטרגון: תן לי גזר. (דידי מחטט בכיסיו, מוציא לפת ונותן לאסטרגון הנוגס ממנה. בכעס) זו לפת! ולדימיר: סליחה ומחילה! יכולתי להישבע שזה גזר. (מחטט שוב בכיסיו, אינו מוצא אלא לפתות) כל...