פיצת-ארוחת בוקר, בהשראת צבי הנינג'ה

קוובאנגה

קוובאנגה

אתם יודעים שאנחנו חולים לכם על התחת וזו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו חוזרים ומבקשים מכם הצעות לפוסטים. מאז שהבלוג עלה לאוויר קיבלנו כמות מכובדת למדי של הצעות, על חלקן כבר חשבנו וחלקן היו הפתעה וגרמנו לנו להבין שיש עוד אלפי מתכונים שרק מחכים שנבשל אותם. אז מיד עם סיום החופשה שחלק מצוות הבלוג היה בה (והיא הסיבה למיעוט הפוסטים בחודשיים האחרונים) נכנסנו לעמוד ה"אודות" כדי לקבל קצת השראה וראינו את התגובה של קארן, שכתבה: "עד כמה שזה מוזר אהבתי מאוד מאוד לראות צבי הנינג'ה… אני אשמח למחקר שלכם בנושא של הפיצות שהם אכלו… (היו שם דברים מוזרים, לא?)".

אז  התשובה היא כן, היו שם דברים מוזרים, אפילו מאוד מאוד מוזרים, אפילו לא הגיוניים, והרי חוסר היגיון הוא סם החיים של הבלוג הזה כך שלא נותרה לנו ברירה אלא לקחת נשימה גדולה ולצלול אל הביבים של ניו יורק.

כמו כל יצירת מופת לילדים ולנוער, גם צבי הנינג'ה, או בשמם המלא: "צבי-הנינג'ה-הנערים-המוטנטיים", נראים כאילו הומצאו על ידי כמה סטלנים בערב פורה במיוחד. בישראל מכירים אותם בעיקר דרך סדרת הטלוויזיה המצוירת, אבל כמו הרבה דמויות טובות אחרות, גם הם התחילו את דרכם בפריימים קפואים של חוברות קומיקס. בשנת 1984 שני אמני קומיקס אלמוניים למדי בשם קווין איסטמן ופיטר ליירד העלו את הרעיון בישיבה, שניתן רק להניח שכללה עוד דברים מלבד עבאדי ובירה, והתחילו ליצור ולהדפיס בעצמם חוברות קומיקס תחת השם "מיראז' סטודיו". את הכסף להדפסה, אגב, הם קיבלו מהחזר מס, מה שהפך מיידית לתרומה הכי משמעותית של מס-הכנסה לאנושות.

החוברות הנחשקות הפכו לקאלט מהר מאוד, הן בזכות איכותן והן בזכות נדירותן. רק 3000 עותקים יצאו מהמהדורה הראשונה והסיפור של שני האמנים האלמוניים הפך באופן מוזר ומעניין לסיפור שמזכיר את הצבים אותם הם יצרו: מביבים וחוסר רלוונטיות הם עלו לגדולה בצורה מטאורית תוך בליסת כמויות עצומות של פיצה. המותג "צבי הנינג'ה" הפך..אה.. למותג, זיכיון הכולל בתוכו חוברות קומיקס, סדרות טלוויזיה,  סרטים, בובות, משחקי וידאו, סקייטבורדים, מארזים לסוכריות "פז" ועוד קלישאות של שנות התשעים. סדרת הטלוויזיה המקורית נמשכה לתקופה מרשימה של עשר עונות, מ-1987 עד 1996, לא רע בכלל בשביל חבורה של טינאייג'רים צביים שחיים בביוב. אגב, בחישוב שערכנו יוצא שאם מדובר בצבים סודניים, הם בערך בני 45 ועדיין גרים בדירת שותפים.

trenchcoats

אם אתם צבים וצריכים תחפושת, כדאי מאוד שתחבשו כובע ותלבשו מעיל. זהו, מושלם

אז צבי הנינג'ה היו מגניבים, אבל למה בעצם? אחת הסיבות היא שהם לא גדולים מהחיים. הדמויות שנוצרו על ידי שני אלמוניים בדירה מסריחה חיות בביבים, לא יכולות לעלות על פני הקרקע בלי תחפושת (אוקיי, מעיל וכובע) ועדיין צריכים הדרכה בחיים ממאסטר ספלינטר. בנוסף הם אוהבים פיצה, ברייקדאנס וקצ'פרייזים מטופשים ומעולים, ממש כמו מתבגרים בשנות התשעים. הסיבה השנייה קשורה לזה בדיוק, הצבים הצליחו להתחבב על כולם משום שהיה בהם משהו שדיבר אל כל אחד: לאונרדו לילדים סחים, דונטלו לגיקים (אגב, הוא לא עשה כלום וממש לא מגיע לו להיות מס' 2, זו דעתי), רפאל לילדים שראו את עצמם כמרדנים ומיכאלנג'לו לשטותניקים ברוחם ולסקייטרים, אוכלוסייה לא מבוטלת באותן שנים. למעשה, בסדרת הלייב אקשן "צבי הנינג'ה, המוטציה הבאה" (השם לא פחות גרוע באנגלית) הצטרפה אליהם צבה בשם ונוס דה-מיילו במטרה לפנות לנערות. הדמות נגנזה מהר מאוד ונשכחה מלב אדם ואולי טוב שכך.

אז חזרנו לנקודת המוצא: צבי הנינג'ה היו הכי מגניבים אבר. כמובן שדמויות כאלו חייבות אוכל מגניב, ופיצה עונה בדיוק על הקריטריון הזה. למעשה, צבי הנינג'ה כל כך אוהבים פיצה שהם מוכנים לאכול אותה בכל צורה ובכל שעה ביום, עם שילובי תוספות הגיוניים יותר ופחות.

מה שעוד מראה את האהבה שלהם לפיצה, היא הנכונות של הצבים לאכול אחת בכל שעה ולהתאים אותה למצב, כלומר: נאכל מה שבא לנו עכשיו, כל עוד זה על פיצה, גם אם זו ארוחת בוקר של שיבולת שועל. אבל מה לעשות אם אנחנו בביבים של יפו ולא של ניו יורק וארוחת הבוקר שלנו כוללת שתי ביצים, גבינה מלוחה, ריבה, זיתים וסלט ישראלי? איזו מין שאלה זו? מכינים פיצת-ארוחת-בוקר-ישראלית!

הרוקט הנדיב

הרוקט הנדיב

לבצק: ½ 2 כוסות קמח פיצה | ¾ כוס מים | 7 כפות שמן זית | 3 כפות סוכר | 1 כף שמרים יבשים | 1 כפית מלח

תוספות: 6 ביצים | 150 גרם זיתים שחורים | 6 כפות ריבת פירות יער | גבינת פטה, עדיף צאן | 12 עגבניות שרי |  בצל פרוס | עלי רוקט | עלי זעתר טריים

טיפים

– אז כמו שהבנתם, אנחנו הולכים לקחת רכיבים של ארוחת בוקר ישראלית ולשים אותם על פיצה. זה נראה מוזר, אבל הכל נבדק בקפידה כשחלק מהרכיבים נאפים וחלק מוגשים טריים. אם אתם משנים משהו, כדאי שהתחליף יהיה דומה למקור, או שהאיזון במנה יצור שילובים מוזרים. אפשר להחליף את הרוקט בתערובת עלים ואפשר להחליף את הפטה בגבינה בולגרית. בבצק, לעומת זאת, אסור לגעת.

– בטח שמתם לב שבפיצה הזו חסר דבר אחד מקובל: רוטב. את הרוטב נחליף בשכבה דקה של ריבה (עדיף קונפיטורה או מעדן פרי, שטעמם מעט חמצמץ ופחות מתוק). במתכון המקורי השתמשנו ב"מעדן פירות יער" שהתאים בול, אפשר להחליף לריבות אדומות אחרות, רק חשוב לשים לב שלא יהיו מתוקות מדי.

– הרכיב השני שמחליף את הרוטב הוא הביצים שיאפו מעל הבצק. החלמון צריך להישאר נוזלי כדי שיתפקע כשנחתוך את הפיצה. מומלץ להשתמש בשתי ביצים ולא אחת, כדי שהפיצה לא תתייבש יותר מדי.

לעבודה

הוא עוד לא יודע את זה, אבל עוד שעה הוא יהיה שלוש פיצות

הוא עוד לא יודע את זה, אבל עוד שעה הוא יהיה שלוש פיצות

1. מכינים בצק: להכנת הבצק נשתמש בקמח שמתאים להכנת פיצות ופוקאצ'ות, הבצק יהיה אוורירי הרבה יותר וממש ניתן לשים לב להבדל. אל הקמח מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם ביחד, מוסיפים את הסוכר, המלח, שמן הזית ולבסוף המים. לא להתעצל עם הלישה, כמה שיותר- יותר טוב. אחרי כמה דקות נשארים עם גוש בצק אוורירי ורך, מכניסים אותו למקום חשוך וחמים לתפיחה של כחצי שעה.

2. אחרי שהבצק הכפיל את נפחו (תמיד רציתי לכתוב את המשפט הזה) לשים אותו שוב, מחלקים לשלושה כדורי בצק שווים ונותנים להם לתפוח פעם שנייה, למשך חצי שעה נוספת.

3. מרדדים כל כדור על תבנית אפייה עם נייר אפייה משומן, עד לעובי של חצי ס"מ. מומלץ לא לרדד ולאפות את כל הפיצות ביחד, גם אם התנור שלכם גדול, כדי שכל פיצה תקבל קראסט מכובד משלה. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות למשך 5 דקות, או עד שהחלק העליון מתחיל להיות ממש מעט שחום. התהליך הזה נועד כדי למנוע מהתוספות הנוזליות יותר, כמו הריבה והביצים, ליצור פיצה רטובה ומבאסת.

"לפני", יובל אצילי, ביצה על בצק, 2013

"לפני", יובל אצילי, ביצה על בצק, 2013

מיכאלנג'לו חותם על הפיצה הזו בעיניים עצומות

מיכאלנג'לו חותם על הפיצה הזו בעיניים עצומות

5. אחרי 7-10 דקות כשהפיצה השחימה והחלבון התקשה, אבל החלמון עדיין נוזלי, מוציאים את הפיצה. כדאי להשיג כי קל מאוד לפספס את הזמן שבו החלמון מתקשה. מפזרים מעל כל ביס סלט ישראלי שקצצתם בזמן שהפיצה הייתה בתנור. אנחנו השתמשנו בעגבניות שרי, בצל, רוקולה וזעתר טרי. חותכים את החלמון ובוכים מאושר.

על הכותב

אין תגובות

השאר תגובה