כדורי בשר קפיציים, מחווה לשף מהחבובות

כדורי בשר שבדים בציר ירקות, עם פירה וכפית ריבה

כדורי בשר שבדים בציר ירקות, עם פירה וכפית ריבה

מה מגדיר יוצר גדול כ"מוזיקאי"? או "במאי קולנוע"? רוב האמנים, פורצי דרך או לא, פועלים בדרך כלל בתוך אזור הנוחות שלהם ולא מנסים לבדוק את הגבולות של התחום בו הם פועלים. סופר הוא סופר, הוא לא צייר והוא לא פסל. לדוגמא, כשעוד הייתי סטודנט, כלומר עד לפני שנה, התעניינו חלק מחברי לכיתה בספרות ילדים. כששאלנו עאת המורים לגבי התחום בעקבות שמועה רחוקה שאפשר להרוויח בו כסף, קיבלנו בדרך כלל את התשובה ש"זה נכון, אבל מדובר בתחום שונה לגמרי עם חוקים אחרים וצריך לשאול מישהו שמכיר את העולם", מה שהביא אותנו להבין שני דברים: 1. רוב האנשים היוצרים, גם היצירתיים ביותר, ירגישו לא בנוח לפעול מחוץ לתבנית שלהם ולנסות לשבור אותה. 2. כנראה שבאמת יש כסף בספרות ילדים והם רצו לשמור אותו לעצמם.

איזה מזל שג'ים הנסון, יוצר "החבובות", "רחוב סומסום", "המבוך", ו"סיפורי עמים" הוא לא אמן שגרתי. רוב האמנים לא היו יוצרים סדרות ילדים שמפחידות אותי עד היום כמבוגר וסדרות למבוגרים שכל הילדים אוהבים, למרות שרוב הבדיחות עוברות מעל הראש שלהם. ההשפעה של ג'ים הנסון רחבה הרבה יותר ממכלול היצירה שלו: אם הוא לא היה, לא היינו מפסידים רק את החבובות ואת רחוב סומסום, היינו מפסידים גם את משפחת סימפסון, סאות'פארק, פיקסאר, חלק לא מבוטל מתעשיית הקומיקס ובעצם כל ז'אנר שנחשב ל"ילדים בלבד" והצליח לבדר את ההורים במידה שווה.

עשור אחרי שכבש את לב הילדים באמריקה עם "רחוב סומסום" ועם דמויות כמו אלמו, עוגיפלצת וקרמיט, וגם עם מפלצת חסרת-אף שחיה בפח אשפה ועם זוג גאה ראשון בעולם הילדים, החליט הנסון לפנות לקהל בוגר יותר. בהחלטה שנראית גבולית גם היום, הוא החליט על הפקת תכנית טלוויזיה למבוגרים כשכל הקאסט מורכב מבובות.
אל הקרפד הירוק והמוכר הצטרפו דמויות חדשות: מיס פיגי (שהתקבלה לתכנית אחרי שהרשימה במערכון שולי, סיפור אמיתי), פוזי הדוב הכושל, סטטלר ו-וולדורף הזקנים, גונזו הגדול וגם שף אחד, שמדבר בשוודית דמיונית. התכנית שרדה חמש עונות בלבד וירדה מהאוויר לפני שכל חברי מערכת "מדלן" נולדו בכלל, אבל איכשהו נדמה שמדובר בפרק זמן ארוך הרבה יותר.

אולי כבר הבנתם לאן זה הולך. גם אנחנו, בדומה ללא מעט מסעדות בישראל, החלטנו להביא שף חיצוני שיתן השראה ויתרום מניסיונו. לאחר שיחה קצרה עם השף השוודי קיבלנו תשובה: "בורק בורק בורק", מה שאומר שיש לנו את ברכתו לבחור מארסנל המתכונים המטורלל שלו.

 

אבל איזה מתכון נבחר? ומי הוא בכלל השף השוודי? השף השוודי (שם מלא) נהגה עוד לפני החבובות ושום חלק מהביוגרפיה שלו לא הגיוני. לג'ים הנסון הייתה קלטת בשם "איך לדבר בשוודית דימיונית" אותה הוא היה משמיע ברכב כשנסע עם בנו, מה שהוביל לניסיונות של הנסון האב לדבר בעצמו את "השפה" ולהסביר לבן איך מכינים מאכלים שונים והכל בשוודית דימיונית. האם זה דבילי? מאוד. האם זה הפוך אותו לאב הטוב בהיסטוריה? כנראה שכן. ההמשך הטבעי היה ליצור דמות שתשלב את האיגיון הפנימי יחד עם מתכונים שגרתיים יותר או פחות, מה שמביא אותנו לשאלה הבאה: איזה מתכון של השף החביב נכין? פופקורן? רוטב חריף שמוציא עשן מהאוזניים? ומה לגבי מרק דגים? ברוב הפרקים, השף מתקשה מאוד לבשל חיות, משום שהן מסרבות להישאר בסיר. ברווז, תרנגולת, דג, צב ולובסטרים מקסיקנים, כולם מורדים בניסיונות לבשל אותם. למרות זאת ובגלל זאת, נפנה למסורת ונכין את המנה הראשונה שהופיעה בתכנית, שבמקרה או לא, היא גם מנה שוודית מסורתית: כדורי בשר שוודים, עם פירה וכפית ריבה. הטוויסט המטורלל עושה כבוד למערכון המקורי כך שגם הכדורים שלנו יהיו קפיציים מספיק כדי לשחק איתם טניס.

רכיבים (4 מנות)

לכדורי הבשר:
500 גרם חזה עוף, טחון הכי דק שאפשר | 1 כף רוטב סויה | 2 כפות קורנפלור | ¼1 כפיות אבקת אפייה | ½ כוס מים | ½ כפית מלח | ½ כף סוכר | ½ כף שמן

לרוטב:
2 כפות קמח (גדושות) | 4 כפות שמן זית | 1 כפית ריבת פירות יער | ½2 כוסות ציר ירקות | מלח ופלפל לפי הטעם

חזה עוף טחון – הרכיב המאתגר לצילום בהיסטוריית הבלוג

חזה עוף טחון – הרכיב המאתגר לצילום בהיסטוריית הבלוג

טיפים

1. כדורי הבשר: זה החלק הטריקי והמעניין. כדי ליצור כדורי בשר "קפיציים" עשינו מחקר לא קטן ברשת שהוביל אותנו למתכונים כאלו. מה שאתם רואים פה הם כדורי בשר סיניים שמתפקדים כמו קניידעלך בשריים מעוף טחון והם קלילים הרבה יותר מהקציצה הדחוסה של ליל הסדר. אחרי הבישול ממש אפשר להרגיש את הקפיציות הנהדרת שלהם ואת הקונטרה שהם נותנים לשיניים, למרות שמדובר בבשר טחון מאוד. המתכון עצמו יהיה קליל יותר מכדורי הבשר השוודיים המקוריים שכוללים חמאה, שמנת, ציר בקר ועוד יציקות. אנחנו נשתמש בציר ירקות, שמן זית ומעט קמח וריבה להסמכה.

2. הבשר: אז קודם צוין שמדובר בחזה עוף טחון, אבל לא צוין עד כמה. אז הנה התשובה: מאוד. תבקשו מהקצב חזה עוף טחון מספר פעמים, אנחנו קנינו נתח שנטחן ארבע פעמים עד שהבשר הופך למאוד משחתי. זה נשמע פיכסה וזה באמת קצת מרתיע, במיוחד בשלב הכנת הכדורים, אבל התוצאה היא כדורים אחידים וקלילים שמוכנים במים במהירות הבזק. שאלה שתישאל: האם אפשר להשתמש בבשר דג, חזיר או בקר? תשובה: אולי, לא בדקנו. על פניו קציצות דג מתאימות מאוד למתכון אבל ממש לא בטוח שהן לא יתפוררו בבישול. העוף שומר על צורה מושלמת ולכן השתמשנו בו.

לעבודה

1. מכינים ציר ירקות. נכון תמיד ראיתם מתכונים ביתיים של אנשים שמחזיקים ציר קפוא במקפיא ותהיתם "מי אלו השמוקים שיש להם ציר קפוא ומוכן?!" אז עם מעט מאוד מאמץ, גם אתם תוכלו להיות שמוקים! בסיר גדול מחממים מעט שמן זית ומטגנים שום ובצל עד להזהבה. מוסיפים ירקות שורש פרוסים גס. אנחנו השתמשנו בלפת, גזר, שורש סלרי ושומר. ממלאים את הסיר במים ומבשלים עד שכל הרכיבים מתרככים לחלוטין (בערך שעה) וטועמים. הרעיון הוא שהירקות יתחילו להוציא טעמים לנוזל ולכן לא מומלץ לקצר זמנים. מסננים את הירקות, שומרים את הציר בקופסאות אטומות והופ! גם אתם שמוקים שמחזיקים ציר קפוא בבית. את תשכחו בצד שתי כוסות וחצי בשביל המתכון.

2. מכינים את כדורי הבשר: מערבבים את הבשר הטחון עם חמש כפות מים קרים, מומלץ להשתמש בכפפות. בקערה נפרדת מערבבים את שאר החומרים עד ליצירת נוזל בצבע בז'-חום (בגלל הסויה והקורנפלור). מערבבים את הבשר עם הנוזל עד שהוא סופח את כולו ומשאירים במקרר לחצי שעה.

אל תקראו לנו קניידעלך

אל תקראו לנו קניידעלך

3. מחממים מים בסיר וכשהם מגיעים לרתיחה מורידים מהאש. כדורי הבשר לא צריכים חום היסטרי כדי להתבשל והמעבר שלהם מהמים החמימים למי הקרח הוא שגורם ל"קפיציות" שלהם. אה, כן:

½3. מכינים קערה עם מי קרח.

4. מבשלים את הכדורים: לוקחים כל פעם קצת מהתערובת וקורצים ממנה חתיכה בין האגודל לאצבע, כפי שמודגם בוידאו הזה. בעזרת כפית גורפים את הכדור ומפילים למים. ממשיכים כך עם כל הכמות. הכדורים יהיו מוכנים תוך דקה-שתיים. אחרי שכולם בסיר כדאי לבחוש כדי שלא ידבקו לתחתית וכשהם צפים לבדוק אחד מבפנים – אם הוא ורדרד להשאיר עוד דקה. אם הוא לבן לבשל עוד 20 שניות כדי שכולם יתבשלו בוודאות ולהעביר למסננת ומשם למי הקרח, המעבר הזה הוא שהופך אותם לקפיציים ממש כמו כדור גומי.

5. מכינים את הרוטב: מחממים שמן זית ואליו מוסיפים את הקמח, בוחשים כל הזמן עד שאין גושים. מוסיפים כוס אחת מהציר, ממשיכים לבחוש והופ! הקמח סופח אליו את הנוזלים בבת אחת והרוטב הופך לסמיך מדי. מוסיפים עוד כוס, בוחשים והופ! זה קורה פעם שנייה. מוסיפים את חצי הכוס הנותרת ונותנים לרוטב להסמיך לאט, בשלב הזה הקמח הגיע לגבול הספיחה שלו והרוטב לא יסמיך יותר. אנחנו לא רוצים עיסה קמחית וגם לא מרק, לכן חשוב להקפיד על הכמויות והמרקם. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם וכפית ריבה (אנחנו השתמשנו ב"מעדן פירות יער" שמתאים מאוד).

6. מוסיפים את כדורי הבשר לרוטב ונותנים להכל להתערבב אבל לא להתבשל יותר מדי זמן ביחד, משום שהרוטב והכדורים מוכנים. מגישים לצד פירה וכפית ריבה. מפזרים מעט אגוזי מלך קצוצים ושבבי עירית. לוקחים ביד אחת מזלג ובשנייה את מחבט הטניס שלכם. בורק בורק בורק!

מנפלאות המטבח השוודי הדמיוני

מנפלאות המטבח השוודי הדמיוני

על הכותב

אין תגובות

השאר תגובה