דונאטס בזיגוג בירה, מחווה להומר סימפסון

דונאט טבעוני בזיגוג בירה

דונאט טבעוני בזיגוג בירה

לא פשוט להכין אוכל בהשראת הדמות הבדיונית הטובה אי פעם. הידיים רועדות, המטרפה בולעת רוק, התנור והכירה כמעט קורסות וחוטפים פיק ברכיים עקב חשיבות המשימה, שלא לדבר על המקלדת המסכנה שצריכה להעביר בחיל וברעדה את המתכון שאמור להיות מוגש על שולחנו של הגדול מכולם: הומר ג'יי סימפסון, נשוי פלוס שלוש, מבקר מסעדות בעברו אבל גם אסטרונאוט, מתנקש, מתארגף מקצועי, מפיק סרטים, מעצב שיער, ראש עיר, אמן קונספטואלי, זמר אופרה, מנחה טלוויזיה וכירופרקט. בנוסף, מדובר באדם שהתיאבון שלו לדונאטס ובעצם לרוב המאכלים, לא יודע שובע, גם אם אנינות הטעם שלו מוטלת בספק.

 

כן, אחרי שבפוסטים הקודמים נאלצנו להיצמד למתכון ספציפי ואולי יחיד מתוך יצירה שלמה, מגיע הרגע הכיפי בו צוות "מדלן" יכול להישען אחורה, לשים רגליים על השולחן ובירה ביד (מממ…. בירה…) ולבחור רק מתכון אחד מתוך עשרות, אם לא מאות, המאכלים שנדגמו על ידי המשפחה הצהובה בעשרים וחמש (פאק) השנים האחרונות. הבחירה לא הייתה קלה ונאלצנו לדחות לפעם אחרת מתכונים כמו דג תלת-עיני, גומי בצורת ונוס, מיץ סרטנים בסגנון ניו-יורק או ביצים משומרות בסגנון מו, אבל בסוף הלב והקיבה הכריעו ומה שהלב והקיבה של הומר סימפסון רוצים אלו שני דברים: דונאט ובירה. לא משנה באיזה מחיר.

עכשיו מגיע הקטע בו אנחנו אמורים להיכנס קצת לעומק ולסקור את המקור למתכון, אבל הפעם לא נעשה את זה. מדובר במשפחת סימפסון, סדרה שנמשכת כל כך הרבה זמן שצריך תנ"ך קסוטו רק כדי לקבל קצת רקע, כך שאין טעם. מעטים האנשים שלא ראו מימיהם פרק של הסדרה, ואתם לא רוצים להכיר אותם. למעשה, אם אתם צריכים הסבר כלשהו על העולם או הדמויות, אתם קוראים את הבלוג הלא-נכון. אם אתם מכירים את משפחת סימפסון אבל לא אוהבים אותה, אתם גם קוראים את הבלוג הלא-נכון ובכלל לא בטוח שאנחנו רוצים אתכם פה. אם אתם חושבים שאיש משפחה או "פארק דרום" (מעניין למה מתרגמים סדרות מסוימות ואחרות לא) מצחיקות יותר אתם קוראים את הבלוג הנכון, ומזל טוב לבר המצווה. לא נצליח לכתוב משהו שיחדש או שיסקור אחוז אחד ממפעל החיים של יוצר הסדרה מאט גריינינג, כי אחרי הכל, הסימפסונס עשו את זה לפנינו.

אז דונאט ובירה, זה הכיוון. אבל איך מערבבים שני דברים כל כך שונים? אלכוהול בדרך כלל לא הולך עם מתוקים, ובירה ודונאט הם שני סוגי "לחם" ששילוב כמות גדולה מהם ביחד יכול לסתום כל קיבה ומערכת עיכול שתנסה להתמודד איתם. למזלנו, במתכון הזה הדונאט הוא הכוכב,  כשהבירה ממלאת תפקיד חשוב למרות הופעת האורח הקטנה שלה: היא יוצרת זיגוג חום ויפהפה מעל הדונאט ועוזרת להילחם במתיקות שאופיינית בדרך כלל לזיגוג כזה. בכלל, הדונאט הזה הוא גם טבעוני וגם אפוי, כי בכל זאת, צריך לחשוב על הבריאות של הילדים.

זה צהוב כי סימפסון

זה צהוב כי סימפסון

רכיבים (7-9 דונאטס)

לבצק:
4 כוסות קמח | ½1 כוסות חלב סויה | ⅓ כוס שמן | ⅓ כוס סילאן | ½ כוס סוכר | 1 כפית מלח |
1 כפית תמצית וניל | 2 כפיות שמרים

לזיגוג (גלייז):
2 כוסות אבקת סוכר | 6 כפות בירה | סוכריות לקישוט עוגות

טיפים

1. האפייה: אז כן, מדובר פה בדונאט אפוי ולא מטוגן. האפייה עוזרת לעיגולים החביבים לשמור על הצורה שלהם, מה גם שמעטים האנשים שמטגנים דברים בטיגון עמוק או חצי-עמוק בבית. לא לדאוג, הבצק עצמו מתוק, עם לא מעט שמן ועם זיגוג שבבסיסו הוא סוכר, כך ששחיתות לא חסרה פה.

2. טבעונות: אחד האתגרים הגדולים פה היה לתת מתכון שיהיה טבעוני, טעים ולא ידרוש מכם ללכת לחנות חומרי אפייה להביא דברים של אמריקאים כמו מולסות, סירופ אגאבה או כל מיני תחליפי ביצים מפוקפקים. מומלץ לצרוך את הדונאטס תוך 24 שעות, כי דונאטס נוטים לאבד חלק מהרכות שלהם אחרי יום.

3. זיגוג: זיגוג תמיד נראה מאוד מרשים ומקצועי אבל למעשה פשוט להכנה ומורכב מאבקת סוכר ורכיבים נותני טעם, במקרה הזה בירה. לא הזמנו במיוחד מחו"ל בירת "דאף" כמו בסדרה, אבל כן לקחנו את הרעיון של שימוש בבירה מקומית והשתמשנו בפורטר-אלון של מבשלת "נגב" המעולה שתיתן יותר טעם מבירה בהירה ופשוטה (וגם כי עשיתי פעם סיור במבשלה כשהיא עוד הייתה לול ישן בקיבוץ אורים והבחור שהקים אותה הוא אחד האנשים הכי נחמדים ומוכשרים שמייצרים בירה).

4. צורת העיגול: זה הקטע הטריקי. במקרה ואין לכם תבנית דונאטס מיוחדת (עזבו שטויות, אין לכם) אפשר להכין את הצורה תוך שימוש בשני רינגים. סט של רינגים עולה כמה שקלים והוא שימושי לא רק למתכון הזה. הרעיון הוא שהרינג הגדול יותר "קורץ" את הצורה המדויקת מהבצק המרודד והקטן יותר עושה חור באמצע. אנחנו ממליצים בחום לטבול את הרינגים בשמן לפני החיתוך, כדי שלא יידבקו לתערובת ויהרסו את הצורה. זה נשמע מתסכל, אבל אם עובדים בסבלנות זה גם פשוט וגם יוצר צורה אחידה ויפה יותר מעיגולים שנוצרו בידיים (תאמינו לנו שניסינו). אם אין לכם כוח או אין לכם רינגים, אפשר גם להפוך את הדונאטס לצורת סופגניות, בלי חור באמצע.

לעבודה

1. מרתיחים בסיר את כל ה"רטובים", כלומר החלב, השמן, הסילאן, הסוכר ותמצית הוניל. כשכל הרכיבים מתאחדים יפה והסוכר נמס, מורידים מהאש. אין צורך להגיע לרתיחה מלאה, רק לאיחוד של כל החומרים. נותנים לנוזל להצטנן ומוסיפים את השמרים בטמפרטורה שלא תהרוג אותם. איך יודעים? אפשר לבדוק עם האצבע, מה שנעים וחמים לה יהיה גם נעים וחמים לשמרים. מה שחם מדי, יהרוג אותם.

רקע לבן לחלוטין לצורך קנה-מידה

רקע לבן לחלוטין לצורך קנה-מידה

2. מערבבים את הקמח והמלח. אחרי שהשמרים מתחילים לעשות את העבודה (בערך 10 דקות) ויש חגיגת בועות בסיר עם הנוזל, מוסיפים את כולו לקמח ולשים עד שאתם לא מרגישים יותר גושים. עדיף לעשות את זה עם כף, משום שהתערובת דביקה. נותנים לבצק לתפוח למשך שעה עד שעה וחצי.

3. אחרי שהבצק הכפיל את נפחו (בחיים לא ימאס לי לכתוב את זה) מכינים תבנית עם נייר אפייה משומן ומשטחים כדורים קטנים של בצק לעובי אחיד על הנייר (הוא לא אלסטי מדי). עם רינג גדול (10 ס"מ קוטר) קורצים עיגול בבצק ועם הקטן (6 ס"מ קוטר) קורצים עיגול באמצע. הנה, תראו בתמונה.

הזדמנות לראות איך נראה החור בבייגלה

הזדמנות לראות איך נראה החור בבייגלה

4. אחרי שיצרתם את הצורה המפורסמת, נותנים לכל הדונאטס לנוח בתבנית למשך 40 דקות ולתפוס קצת נפח.

5. מכניסים את התבנית לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. אופים למשך 10-15 דקות, שווה לבדוק ולהציא בול בזמן. מתי הזמן? כשהדונאטס מתחילים להשחים מעט מלמעלה, אבל לא יותר. הם אמורים להישאר רכים מבפנים. מוציאים ומכינים את הזיגוג.

6. בקערה רחבה מערבבים את אבקת הסוכר עם הבירה. זה נראה מעשה בלתי אפשרי אבל כל הסוכר מתערבב בקלות עם מזלג ויוצר זיגוג סמיך מאוד בצבע חום בהיר. כשהדונאטס קרים מספיק למגע, מחזיקים כל אחד מהם וטובלים בזיגוג. הופכים, מפזרים מעל קצת האחל-סלאח (נו, הסוכריות הקטנות לקישוט), מחכים דקה שהזיגוג יתייצב לגמרי ואוכלים הכל.

ממממ…דונאאאאאאאטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטססססססססססססססססססססססססססססס

ממממ…דונאאאאאאאטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטססססססססססססססססססססססססססססס

על הכותב

אין תגובות

השאר תגובה