טארט עגבניות שרי עם קרם ארטישוק, מחווה לאדוונצ'ר טיים

טארט עגבניות וארטישוקים

טארט עגבניות וארטישוקים

יש יצירות מסויימות שמצליחות להזכיר לך בדיוק איך היית בגיל מסוים. יצירות שלא משנה בן כמה אתה כשאתה פוגש בהן, הן יכולות להחזיר אותך במכה למי שהיית בעבר, עם כל הנוסטלגיה והמגרעות שבכך. אם "ריקוד מושחת" (כן כן) מזכיר להמון מעריצים איך הם היו בגיל 19 והסרט "טוטורו" מצליח להחזיר אותך בדיוק לגיל 8 גם אם אתה לא ילדה יפנית, אז Adventure time, הסדרה הכי מקורית, מופרעת, עצובה, משונה ופנטסטית מצליחה להחזיר אותך ברגע לגיל 12. גיל מופרע, עצוב, משונה ופנטסטי. רגע לפני ההתבגרות, כשהעולם שלך עדיין מלא הרפתקאות וקסם, אבל עם אחריות ופחדים של ילדים גדולים יותר. היא עושה את זה למרות שככל הנראה אף מעריץ שלה לא חי בבית על עץ ליד ממלכת הממתקים, עם חבר כלב שיכול לשנות צורה, ידידה ערפדית, יריב שהוא גם מלך הקרח וגם היסטוריון שהשתגע וקראש בדמות נסיכת המסטיק או נסיכת האש. כשאתה רואה את פין וג'ייק, גיבורי הסדרה, מחליטים לשחק משחקים שהם המציאו בעצמם כל היום כי גשום בחוץ, אתה מזדהה איתם לגמרי, למרות שבעולם שלהם יורד גשם של סכינים.

למי שלא מכיר, הסדרה Adventure time שמשודרת כרגע בעונתה השישית בניקולודיאון, מספרת את סיפורם של פין (Finn), ילד אנושי בן 12 וג׳ייק החבר/חיה/אח מאמץ שלו, כלב צהוב עם פרצוף פאג (אנחנו אוהבים פאגים), שיכול לשנות צורה. הסדרה, שנוצרה על ידי האנימטור פנדלטון וורד, נראית כמו עולם הדמיון המושלם של ילד משונה ומתבגר. פין וג'ייק גרים בבית על עץ בלב שדות צמוד לממלכת הממתקים, מה שנשמע בהתחלה פסטורלי על סף הילדותי מקבל לאט לאט יותר רבדים שמושכים את הסדרה לכיוון האפל, עם מקומות כמו ממלכת המתים, שבה השלדים מנסים לאכול את החיים כי יש עליהם עוד בשר, או אפל כמו ה"ליץ'", אחת הדמויות הכי מפחידות שאי פעם נראו בסדרת ילדים, או רעיונות שמושכים את הסדרה לכיוון הביזאר, כמו "גרוב גוב גלוב גרוד", ישות שמתפקדת על תקן אלוהים וחיה על המאדים עם אברהם לינקולן. לגיטימי.

זה נשמע מורכב, פנטסטי מדי ואולי מתיש אבל האמת שהעולם הכל כך מטורף הזה מוצג כבדרך אגב, רק כמלווה לעלילה ולסיפור של הדמויות וכמו בכל פעם שנתקלים במשהו קיצוני וחדש, גם פה צריך לתת צ'אנס גם אם לא מבינים את כל החוקים. ברוב הפעמים תהיו מופתעים ומוקסמים מהיכולת של הסדרה להזכיר לכם איך זה להיות שוב ילדים מתבגרים.

באופן לא מפתיע, המאכלים שמופיעים בסדרה הם לא פחות מטורללים מהדמויות או העולם. יותר מכך: פין וג'ייק (וכנראה שגם היוצרים של הסדרה) אוהבים אוכל. מאוד אוהבים אוכל. זה לא מקרי שחלק ניכר מהפרקים מתרחשים בממלכת הממתקים. רוב המאכלים בסדרה, כנראה כבר ניחשתם, מזכירים מאוד את תפריט החלומות של ילד היפראקטיבי: פיצות, המון ממתקים, סנדוויצ'ים מופרכים אבל גם מרקי אודון, בוריטו אגדי במיוחד וקאפקייקס בצורת גיבורי הסדרה. האמת? כמו בפוסט הקודם על משפחת סימפסון, גם פה יש מצב לשרשרת פוסטים מהנה במיוחד, אבל כל שרשרת פוסטים ארוכה מתחילה במתכון אחד.

אז המתכון שנכין הפעם גם נראה מאוד מרשים, גם פשוט מאוד להכנה וגם ממוצא מלכותי. הכוונה היא ל- Royal tart, שמוקדש לו פרק שלם. בפרק נשלחים פין וג'ייק להוביל טארטים אדומים ומושלמים שמסמלים את חג המסאז'ים השנתי ובצעד גאוני בוחרים להתעלם מהשביל הבטוח וללכת דרך ה-Desert of doom, מתוך מחשבה שאף אחד לא יחשוב לחפש אותם שם. לונג סטורי שורט, התוכנית מסתבכת ובסוף הם נכשלים במשימה אבל זה לא הורס את רוח החג. מה שכן הורס את רוח החג וגורם לצופים לתהות איזה מן סמים צורכים יוצרי הסדרה, הוא ה-Tart toter הזקן, הבחור שהיה אחראי להובלת הטארטים המושלמים עד שהזדקן והשתגע. הוא פורץ לטירה חמוש בסנאי וביונה ונותן את אחד המונולוגים הכי סטלניים אי פעם. הנה, תראו:

אז הטארט המקורי חייב להיות מושלם כל כך עד שהוא נשמר במיכל אנטי-כבידה, אבל מכיוון שלא בכל בית יש מיכל אנטי-כבידה, נכין טארט שנשמר יפה גם במקרר. המתכון המקורי מציג קינוח מפירות דמיוניים אדומים, אבל מכיוון שאנחנו חיים במקום מעט פחות קסום ומכיוון שטארטים מלוחים זה מעולה, נכין טארט מעגבניות שרי יפהפיות, שיושבות על בצק פריך ומעליו קרם על בסיס ארטישוקים. מתמטיקל!

נראה מוזר כמו הנופים בסדרה

נראה מוזר כמו הנופים בסדרה

רכיבים (גודל תבנית 24)

לבצק: 3 כוסות קמח | 7 כפות שמן זית | ⅔ כוס מים פושרים | כפית מלח

למלית ולשכבת הירקות: שקית לבבות ארטישוק קפואים | כוס מים | 4 שיני שום | סלסלת עגבניות שרי | 10 עלי מרווה | מלח | פלפל

טיפים

1. הבצק: מדובר בבצק פשוט, נוח לעבודה וללא שמרים, כך שאין פה התעסקות עם יותר מדי התפחות וגם לא התעסקות עם בצק פירורים בעייתי. התוצאה היא תחתית פריכה ודקה ואפשר להשתמש בה בהמון סוגי טארטים אחרים. בגדול זה מזכיר קצת בצק של פיצה, ופיצה זה מושלם.

2. תחתיות ארטישוק: אנחנו השתמשנו בארטישוקים קפואים והם מומלצים משום שהם זולים יותר, נקיים מעלים וסיבים ומתרככים בקלות. במידה ומצאתם ארטישוקים טריים עדיף שתכינו איתם פסטה, חבל לבזבז חומר גלם מעולה על קרם שיוצא טעים מאוד גם עם המוצר הקפוא.

3. עגבניות: אנחנו ממליצים בחום להשתמש ביותר מסוג אחד של עגבניות שרי, הן מבחינת המראה והן מבחינת הטעם. אנחנו השתמשנו בעגבניות רגילות ובעגבניות ליקופן. במידה וידכם משגת גם עגבניות צהובות, אל תהססו.

איך אומרים בתכניות בישול? "זה טעים כבר עכשיו"

איך אומרים בתכניות בישול? "זה טעים כבר עכשיו"

לעבודה

1. מחממים תנור ל-180 מעלות.

2. מסדרים את לבבות הארטישוק על תבנית עם ניר אפיה. מברישים את לבבות הארטישוק בשמן זית, מוסיפים את עלי המרווה, מלח, פלפל ואופים עד להשחמה.

3. מכינים את הבצק: מערבבים את חומרי הבצק בקערה, לשים מספר דקות, מכסים בניילון נצמד ומעבירים לצינון במקרר.
אנחנו אוהבים תמונות של ידיים מחזיקות אוכל

אנחנו אוהבים תמונות של ידיים מחזיקות אוכל

4. לאחר שלבבות האטישוק ועלי המרווה הצטננו מוסיפים אליהם את שיני השום וטוחנים הכל בעזרת בלנדר. כדי להקל על הטחינה ולהגיע למרקם אחיד ורך מוסיפים בהדרגה כוס מים.

5. משמנים את תבנית הטארט (אני השתמשתי בתבנית נשלפת), מעבירים אליה את הבצק ובעזרת האצבעות משטחים אותו היטב עד שהוא מכסה את כל התבנית עד הדפנות.

6. מעבירים את מחית הארטישוק לתבנית, משטחים אותה מעל הבצק כך שתיצור שכבה בגובה של סנטימטר.

טארט, לפני הכניסה לתנור

טארט, לפני הכניסה לתנור

7. מסדרים את עגבניות השרי בספירלה מעל מחית הארטישוק, לאחר מכן מפזרים עליהן כף סוכר ומזליפים מעט שמן זית.

טארט עגבניות שרי עם קרם ארטישוק ומרווה

יותר יפה לפני הכניסה לתנור, יותר טעים עכשיו. אנחנו יודעים מה אנחנו בוחרים.

8. מכניסים את הטארט לתנור החם ואופים כ-40 דקות או עד שהעגבניות משחימות ומתרככות במידה הרצויה.

על הכותב

אין תגובות

השאר תגובה